המעבדה לעיבוד ורכישת שפה
פרופ' ענבל ארנון
המחלקה לפסיכולוגיה- האוניברסיטה העברית בירושלים
מקורות והשלכות הלמידות
בהתפלגות זיפפיאנית בשפה
בעוד ששפות העולם נבדלות במגוון אספקטים, הן גם חולקות נקודות דמיון מסוימות. נקודות אלו עשויות לספק תובנות מכריעות על הקוגניציה האנושית, ועל האופן בו היא משפיעה על מבנה השפה.
בפרויקט זה, אנו חוקרים את המקורות וההשלכות של הלמידות של אחד מהאספקטים המשותפים לכלל השפות: האופן בו תדירויות של מילים מתפלגות.
בשפות העולם, מילים מתפלגות זיפפיאנית, כך שקיים חוק חזקה יחסי בין תדירות המילה לדרגה שלה.
באופן אינטואיטיבי, הדבר משקף את העובדה בשפה יש יחסית מעט מילים שמופיעות הרבה, והרבה מילים עם תדירות קטנה יותר, והתדירות עצמה אינה דועכת באופן לינארי.
המקור של התפלגות זיפפיאנית היה ועודו נתון לדיונים רבים, עם מחלוקת מתמשכת על מה למעשה היא למדת אותנו על שפה.
אנו מציעים כי התפלגות זיפפיאנית מעניקה יתרון למידות, מובילה לרכישת שפה באופן מוגבר יותר אצל ילדים, וליצירת לחץ קוגניטיבי המשמר התפלגות מוטית לאורך זמן.
אנו חוקרים הצעה זו באמצעות שילוב חדשני של כלים מבוססי קורפוס, חישוביים, מתמטיים ואקספרימנטליים
להתחיל בגדול
להתחיל בגדול: התפקיד של יחידות רב-מילתיות ברכישת שפה ראשונה ושניה (ISF 527-12, BSF 2011107)
למה ילדים לומדים שפה יותר טוב ממבוגרים על אף שהם פחות טובים במגוון של מטלות קוגניטיביות אחרות? הפרויקט מציע נקודת מבט חדשה על השאלה ע"י הבלטת התפקיד השונה של יחידות רב-מילתיות ברכישת שפה בקרב ילדים ומבוגרים. בקצרה, אנו מציעים שילדים יותר טובים באספקטים מסוימים של רכישת שפה משום שהם לומדים מיחידות גדולות יותר ופחות מנותחות: בזמן שילדים לומדים גם מיחידות רב-מילתיות (כמו "אני-לא-יודע"), מבוגרים נוטים ללמוד ממילים בודדות. נטייה זו תפגע בלמידה של יחסים תחביריים מסוימים (Arnon, 2010). כחלק מפרויקט זה, הראנו שילדים נסמכים על מידע רב-מילתי בזמן עיבוד (Arnon & Clarck, 2011); שיחידות אלו משמשות כאבני בניין ללמידה (Arnon, McCauley & Christiansen, 2017); ושהן יכולות לסייע ללמידה של יחסים תחביריים מסוימים בקרב מבוגרים (Arnon & Ramscar, 2012; Sieglman & Arnon, 2015).
יחד עם סטיוארט מ. מקקאולי ומורטן ה. קריסטיינסן פירסמנו לאחרונה מאמר שמתעד אפקטים של גיל רכישה עבור יחידות רב-מילתיות.
ההתפתחות של יכולת למידה סטטיסטית
ההתפתחות של יכולת למידה סטטיסטית (ISF funding 2016-2020)
תינוקות, ילדים ומבוגרים מסוגלים לחלץ דפוסים חוזרים מסביבתם ולהשתמש בהם כדי ללמוד על מבנה הסביבה. יכולת זו, המכונה למידה סטטיסטית, היא מנגנון אימפליציטי שנחשב לבעל תפקיד חשוב ברכישת שפה. המחקר בעשרים השנים האחרונות מראה שיכולות למידה סטטיסטית קיימות כבר משלבי ינקות מוקדמים, עבור מגוון מטלות ובאופניות שונות. בעוד שלמידה סטטיסטית נחקרה רבות אצל תינוקות ומבוגרים, ישנו מחקר מועט על יכולות אלו בגיל הילדות ועל ההתפתחות שלהן לאורך הילדות, כך שמספר שאלות חשובות נותרות חסרות תשובה.
מטרת המחקר שלנו הינה לבחון שני נושאים בעלי השלכות תיאורטיות משמעותיות עבור ההבנה שלנו של למידה סטטיסטית, ושעד כה לא נחקרו דיים. הנושא הראשון הוא האופק ההתפתחותי של יכולות אלו: האם למידה סטטיסטית משתפרת עם הגיל, כמו הרבה יכולות קוגניטיביות אחרות, או שהיא קיימת במלואה כבר בגיל הינקות ולא משתנה לאורך הילדות? הנושא השני הינו טיבם של הבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית: האם קיימת שונות ביכולות שלו בין ילדים, ואם כן, מה הם מקורותיה ותוצאותיה של שונות כזו?
התהוות מבנה לשוני: מחקר במעבדה
מחקר אמפירי בתחום של אבולוציה לשונית מעיד על כך שהעברה תרבותית יכולה להוביל ליצירה של מבנה לשוני על ידי הדהוד והגברה של הטיות אינדיבידואליות דרך העברה בין דורית (Kirby et al., 2008). באופן מעניין, אין עדות לקיומם של דפוסים דומים בקרב ילדים, למרות שנתונים אלו הכרחיים כדי להעריך את התפקיד של הטיות למידה בהתהוות של מבנה לשוני. זאת, מכיוון שילדים הם הלומדים הנפוצים ביותר בתהליך האמתי של העברה תרבותית ומכיוון שנטען שהם משחקים תפקיד מיוחד בהתהוות של מבנה. במחקר זה, אנו משתמשים בפרדיגמת למידה מחוזררת מותאמת-ילדים (Raviv & Arnon, 2016) כדי לחקור התהוות של מבנה בקרב ילדים.